פרופ' זהר גבירצמן– המכון הגיאולוגי 

חבר הועדה המדעית 

דוא"ל zohar@gsi.gov.il 

תחומי מחקר: טקטוניקה, סטרטיגרפיה, משבר המליחות המסיני, טקטוניקת מלח 

תפקיד במכון הגאולוגי: אחראי על המעבדה לחקר תת הקרקע 

מידע נוסף: אתר אישי  

מחקרים פעילים בים התיכון: 

טקטוניקה של אגן הלבנט, טקטוניקת מלח באגן הלבנט, משבר המליחות המסיני, העתקה פעילה מול חופי ישראל 

החזון לפיתוח חקר הים: הים התיכון הוא אגן אוקיאני מיוחד מבחינה טקטונית. מצד אחד הוא שריד של אוקיאנוס הטתיס הקדום, שהולך ונעלם והוא מכיל את הקרום הימי העתיק ביותר על פני תבל. מצד שני, יש בו חלקים צעירים שנוצרים זה עתה. זהו אגן אוקיאני קטן מוקף ביבשות עם חיבור מוגבל לאוקיאנוס האטלנטי. כשחיבור זה הוצר באזור גיברלטר לפני כשישה מיליון שנה, הים התיכון כולו הפך ל"ים מלח"; כל בעלי החיים מתו ושכבת מלח בעובי אלפי מטרים הצטברה בקרקעיתו. אירוע זה מצית את הדמיון של מדענים בכל הנוגע לקטסטרופות אקולוגיות ומעורר מחלוקות רבות באשר לשאלה אם הים התיכון התייבש אז או שמפלסו ירד רק בכמה מאות מטרים. ענק המלח שהצטבר בקרקעיתו באותה תקופה דרמטית, גורם היום לאי יציבות של קרקעית הים ומסכן תשתיות שמונחות עליה. בעשור הקודם נמצאו במזרח הים התיכון מצבורי גז טבעי שהביאו את ישראל לעצמאות אנרגטית עם השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת. הצורך בהובלה של גז מהשדות בים העמוק לצרכנים ביבשה עורר את הצורך המעשי להבין ולמזער סיכונים גיאולוגיים במרחב הימי. בהיבט רחב יותר גילויי הגז הובילו להכרה שהמרחב הימי דורש תכנון מושכל בדומה למרחב היבשתי. תכנון בר קיימא של משאבי הטבע וסיכוני הטבע מול חופי ישראל הוא אתגר לאומי שעומד לפתחנו בתחילתו של העשור השלישי למאה ה 21.