אודות המרכז
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון הינו התאגדות של תשע אוניברסיטאות מחקר, מכללה אחת ושני מכוני מחקר ממשלתיים בהובלתה של אוניברסיטת חיפה:
- אוניברסיטת חיפה
- הטכניון- מכון טכנולוגיות לישראל
- האוניברסיטה העברית בירושלים
- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אוניברסיטת בר-אילן
- אוניברסיטת תל-אביב
- מכון ויצמן למדע
- המרכז האקדמי רופין
- אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)
- המכון לחקר ימים ואגמים
- המכון הגיאולוגי לישראל
- אוניברסיטת אריאל
היסטוריה
לאור הפיתוח המואץ בעשור האחרון באזור המים הכלכליים של ישראל בים התיכון (בעיקר מתקני הגז), כמו גם בקו החוף והים הרדוד (לדוגמא: מתקני התפלה; אסדת לוויתן), ולאור הרגישות האקולוגית הרבה של האגן הימי שלחופי ישראל (אגן הלבנט) לפעילויות אלה ולשינויי האקלים, התחזק הצורך בפעילות מחקרית מקפת ורציפה, המשלבת תחומי דעת שונים וחוקרים ממוסדות ודיסציפלינות שונות. הפעילויות המתבצעות כיום במרחב הימי של ישראל, שגדול משטחה היבשתי של מדינת ישראל, ובכלל אגן הלבנט, טומנות הזדמנויות רבות לעתידה הכלכלי ולשירותים החברתיים של מדינת ישראל, אך גם מציבות בפניה אתגרים חסרי תקדים אשר מחייבים בראש ובראשונה פיתוח מומחיות מקומית לצורך התמודדות עם מגוון ההשלכות המדעיות, הכלכליות, החברתיות, הסביבתיות והביטחוניות אשר הפיתוח הימי טומן בחובו. את הניסיון והידע שנרכשים בהתמודדות עם האתגרים המקומיים באזור הימי של ישראל ניתן למנף לפיתוחים מדעיים טכנולוגיים חדשים בעלי משמעות גלובלית.
לצורך כך הוקם בשנת 2012 המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, ע"י פרופ' צבי בן-אברהם, המובל על ידי אוניברסיטת חיפה ומאגד כיום את חוקרי הים התיכון ב 12 מוסדות מחקר. המרכז קיבל מימון ראשוני לצורך הקמת ורכישת תשתיות מהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), כשבמקביל המכון לחקר ימים ואגמים קיבל סיוע ממשרד האנרגיה לרכישת ספינת מחקר בעלת מכשור ויכולות מתקדמות (בת גלים). התקציב מות״ת הושקע בעיקרו ברכישת והקמת תשתיות הכרחיות למחקר מדעי מתקדם בים התיכון, כולל תחנות מחקר בים הרדוד והעמוק (כמו ה- DeepLev), 3 מכשירים אוטונומיים למחקר אוקיינוגרפי (גליידרים), מכשיר אוטונומי נוסף מסוגautonomous underwater vehicle (AUV), רכב תת-ימי remotely operated vehicle (ROV) הצולל לעומק 3000 מ' ושלל מכשירים אנליטיים. כמו כן, החל ניטור לאומי בים העמוק במסגרת החלטת ממשלה מדצמבר 2018 ומשרד האנרגיה פתח בפרויקט הערכת סיכונים גיאולוגיים לתשתיות המונחות על קרקעית הים בהתאם לדו"ח מבקר המדינה. פעילויות אלה נתנו דחיפה משמעותית לעבודה בים העמוק ואפשרו שלל מחקרים בים התיכון, כולל הערכת סיכונים, מעקב אחר זרמים וקצבי ערבוב בין ים רדוד לעמוק, שינוע חומר אורגני ואחר מפני הים לקרקעית הים העמוק, ידע מפורט על גלים בים העמוק, הערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית הימית והניבו פרסומים ראשונים ייחודיים לאגן הלבנט. מימון חד פעמי לשנת תש"פ בסך 1.5 מש"ח סייע רבות בתחזוקת המכשירים והפעלתם.
השקעות ראשוניות אלו שינו משמעותית את פוטנציאל המחקר האוקיינוגרפי באגן הלבנט שבמזרח הים התיכון.
מטרתו של המרכז היא לאגם משאבים ברמה הלאומית על מנת להתמודד עם מגוון האתגרים ועם הפוטנציאל המדעי, הטכנולוגי, הכלכלי, הביטחוני והסביבתי שהים התיכון מציב.
פעילות המרכז מתמקדת ב:
- הקמה ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי
- קידום המומחיות המדעית ומאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים
- הבטחת פיתוח בר-קיימא של משאבי הטבע הלאומיים של מדינת ישראל באגן המזרחי של הים התיכון
- מינוף האתגרים המקומיים להובלה גלובאלית במדעים וטכנולוגיות בתחומי הים
אחת ממטרות המרכז להוות גוף המאגד את כלל מחקרי הים התיכון בישראל. לשם כך, נעשה דיווח שנתי לות"ת אודות המחקרים הפעילים בים התיכון בחלוקה למוסדות השותפים. פעילויות המחקר של המרכז מתפרשות על פני ספקטרום רחב בתחום מדעי הים ועיקרו חקר ים עמוק וכוללות אקולוגיה, אוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקאלית וביולוגית, איכטיולוגיה, ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולארית, שינויי אקליים, וטוקסיקולוגיה ועוד.
המרכז סייע לממן כ-8 פרויקטים מחקריים, באמצעות קול קורא תשע"ט, במטרה לעודד מחקר ימי מתקדם של חוקרים ישראלים בים התיכון, ולהנגיש את תשתיות המחקר הנדרשות לקיום המחקרים. במחקרים אלו נעשה שימוש בתשתיות הימיות שנרכשו בסיוע המרכז. המחקרים הינם פרי שיתוף פעולה בין לפחות שלושה מוסדות מחקר השותפים במרכז כחלק החזון של המרכז לשיתופי פעולה בין-מוסדיים.
עם הקמת המרכז, נרכשו תשתיות ימיות ומעבדתיות הכרחיות למחקר מדעי מתקדם בים התיכון, באמצעות המימון הראשוני שהתקבל במרכז. תשתיות אלו פוזרו במוסדות המחקר השותפות למרכז ומסובסדות עבור חוקרי המוסדות השותפים לפעילותם המחקרית כחלק מהסכם הרכישה.
הכלים הימיים הכבדים שנרכשו עבור חקר ים עמוק הינם:
הרכב התת ימי "יונה" – ROV (Remotely Operated Vehicle) המשמש למחקר קרקעית הים. גודלו ומנועיו החזקים מאפשרים עבודה בעומק רב, עד 3000 מטר מתחת למים. הרכב נושא מצלמות וידאו, תאורה, מכשירי ניווט וזרוע הידראולית הנשלטת על ידי המפעיל בספינת האם. באמצעות הזרוע ניתן להניח מכשירים מדעיים על הקרקעית או לאסוף דגימות שונות לטובת מחקר ביולוגי או גיאולוגי. בשנת 2021 הופעל בים 5 ימים, והממצאים שהתגלו בהפלגות אלו פורסמו בהרחבה בתקשורת.
הרכב התת ימי "סנפיר" – AUV (Autonomous Underwater Vehicle) המשמש למיפוי קרקעית הים בעומק רב. הוא מסוגל לרדת לעומק של עד 3000 מטרים מתחת לפני המים, ולמפות בפירוט רב את הקרקעית במגוון אמצעים אקוסטיים וכן בעזרת מצלמות. סונאר ה-SAS שמותקן עליו מספק פלט ברזולוציה של 3 ס"מ, ומסוגל לכסות עד 2 קמ"ר בשעה. מצברי הרכב מאפשרים משימות עד לאורך של 24 שעות. הרכב מושק מספינת אם באמצעות מנוף וצולל למשימתו באופן עצמאי, ללא פיקוד מרחוק. בתום המשימה הוא נאסף והמידע שאסף מועבר למדענים שתכננו את הסקר.
Ocean Glider – זהו כלי אוטונומי: הוא נוסע בים ללא עזרה אנושית. הוא מתוכנת מראש עם נקודות ציון לנסיעה ולאחר מכן חופשי לאיסוף נתוני אוקיינוס במשך ימים, שבועות או חודשים. חיישנים שונים המורכבים על הרחפן אוספים סוגים שונים של נתונים. הגליידר מצויד בחיישן אקוסטי כדי להאזין ולהקליט רעשים שמשמיעים דגים והמגוון הימי.
לאחר איסוף נתונים למשך פרק זמן שהוגדר, הוא מסיים את משימתו ועולה על פני השטח
ומשדר את מיקומו כך שצוות החוקרים יכולים לאסוף אותו.
תכנית ההוראה במרכז מתקיימת ככל שניתן תקציבית ומטרותיה הינן:
1. חשיפה ועידוד סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון להמשיך בלימודי-ים לתארים מתקדמים.
2. עידוד סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים הנוגעים למחקרי ים-תיכון ע"י מלגות הצטיינות למחקרם, סדנאות ממוקדות ואינטרדיסיפלינריות בארץ, קורסי העשרה בחו"ל, הפלגות לימודיות בים תיכון.
המרכז שואף, כחלק מחזונו, לאפשר גישה לידע מדעי איכותי לקהילה ועל כן, נעשים שיתופי פעולה עם ארגונים ירוקים ומוסדות פורמליים ובלתי פורמליים. במסגרת שיתופי פעולה אלו נעשו למשל: הרצאות, תערכות סרטוני מחקר מדעיים במוזיאון הימי הלאומי ועוד.
בנוסף לכך, המרכז שיתף פעולה מול גורמיים ממלכתיים מקומיים כגון המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים, משרד המדע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוד. וכן שיתופי פעולה בינלאומיים הנוגעים לים התיכון מול מדינות באגן הים התיכון, תכנית האו"ם THE OCEAN DECADE 2021-2030 UN