הערכת הסיכונים הסייסמים של שבר התזוזה כ-20 מייל מערבית לעתלית

חוקר מוביל: ד"ר גדעון טיבור, המכון לחקר ימים ואגמים

ביחד עם צוות החוקרים: פרופ' משה רשף, ד"ר בוורלי גודמן, ד"ר תימור כץ, ד"ר מור כנרי, אסף גלעדי

בשיתוף פעולה עם המוסדות: אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה, חיא"ל

המחקר החדש נועד לבחון אזור הנמצא כ-20 מיל מערבית לעתלית בו המורפולוגיה של קרקעית הים כנראה ומושפעת מפעילות טקטונית (תמונה מצורפת). מטרת המחקר היא לבחון האם פעילות טקטונית שמתבטאת בשברי התזוזה באזור היא פעילה במונחים גיאולוגים (~עד 10,000 שנה)  ומהוה סכנה (geo-hazard) לתשתיות הימיות באזור. המחקר משלב מיפוי גיאופיסי של תת-הקרקע הרדודה (מאות מטר העליונים) ברזולוציה גבוהה ודיגום של סדימנטים במטרה לתארך את פעילות השברים.

איזה ציוד נדרש עבור המחקר ואיך הוא מסייע למחקר?

 המיפוי הגיאופיסי מתבסס על ציוד הסייסמי שמקור גלי הקול שהוא מייצר הוא  ספארקר ("נצוץ חשמלי") והמערכת שקולטת את גל הקול המוחזר מתת הקרקע היא מערכת  הידרופונים רב-ערוצית. ציוד זה הוא של בית הספר למדעי הים בחיפה ומשויך לתשתיות של מרסי

תחום המחקר/ דיסציפלינה בחקר הים בהם אתם עוסקים
טקטוניקה צעירה, מורפולוגיה של קרקעית הים ותהליכים סדימנטרים שיש להם השלכה על פיתוח ושימור הסביבה הימית.

האתגרים בחקר ים התיכון

 תגליות הגז והפיתוח המואץ בים העמוק ובמים הכלכליים של ישראל מאתגר את החוקרים בתחומים השונים בגלל פערי הידע שיש לנו. הפיתוח המואץ של יכולות מיפוי ודיגום אוטונומי ומונחה בעולם שחלקם כבר קיימים במרכז מרסי מאפשרים לחוקרים לאסוף מידע חדש רב-תחומי ולנסות ולהבין את התהליכים המתרחשים בתווך הזה.