אודות המרכז

המרכז הישראלי לחקר הים התיכון (MERCI) מוביל את חקר ים התיכון בישראל

הפיתוח המואץ באזור המים הכלכליים של ישראל בים התיכון מעלה את הצורך בפעילות מחקרית מקפת ורציפה בקרב קהילת האקדמיה והמחקר הישראלית החוקרת את הים התיכון. הפעילויות המתקיימות כיום בתחום זה מציבות בפני ישראל הזדמנויות רבות לעתיד. יחד עם זאת, הן גם מציבות אתגרים חסרי תקדים, הדורשים בראש ובראשונה פיתוח מומחיות מקומית שתהיה מצוידת להתמודד עם מגוון רחב של השפעות מדעיות, כלכליות, חברתיות, סביבתיות וביטחוניות של פיתוח ימי.

המרכז הוקם בשנת 2012. הארגון מנוהל על ידי אוניברסיטת חיפה ומאחד את כל האוניברסיטאות המחקריות בישראל, מכללה אחת ושני מכוני מחקר לאומיים. המרכז קיבל מימון ראשוני מוועדת התכנון והתקצוב, אשר הוקצה להקמת תשתיות המרכז. תקציב זה הושקע בעיקר בהקמת התשתיות הנדרשות למחקר מדעי מתקדם של הים התיכון. קהילת המדענים זקוקה למשאבים נוספים על מנת לאפשר מחקר מתמשך וארוך טווח.

פיתוח חסר תקדים מול חופי ישראל בים התיכון, במיוחד פיתוח מאגרי הגז והתשתיות הקשורות לכך, מציב אתגרים גדולים וגם פוטנציאל עצום. פיתוח רציונלי ובר קיימא ומיצוי הזדמנויות טכנולוגיות ומדעיות דורשים תשתיות מפותחות מאוד למעקב וביצוע מחקר ימי, לצד חינוך כוח עבודה בעל מומחיות ומיומנויות מתאימות.

המרכז למחקר ים התיכון של ישראל (MERCI) הוא קונסורציום של תשע אוניברסיטאות מחקר, מכללה אחת ושני מכוני מחקר ממשלתיים, המנוהל על ידי אוניברסיטת חיפה:

  • אוניברסיטת חיפה
  • הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
  • האוניברסיטה העברית בירושלים
  • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • אוניברסיטת בר-אילן
  • אוניברסיטת תל אביב
  • מכון ויצמן למדע
  • המרכז האקדמי רופין
  • אוניברסיטת רייכמן (IDC הרצליה)
  • המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (IOLR)
  • המכון הגיאולוגי של ישראל
  • אוניברסיטת אריאל

מטרת המרכז היא למזג משאבים ברמה הלאומית כדי להתמודד עם מגוון האתגרים וההזדמנויות המדעיות, הטכנולוגיות, הכלכליות, הביטחוניות והסביבתיות העולות בים התיכון.

הפעילויות של המרכז מתמקדות ב:

  • פיתוח התשתית המדעית המודרנית הנדרשת כדי לחקור את מזרח הים התיכון, הן באזור החופי והן באזור הימי
  • הקמה ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות לצורך ביצוע מחקר ימי
  • קידום מומחיות מדעית ומאגרי נתונים לאומיים בתחום המדעי הימי
  • הבטחת הפיתוח בר הקיימא של משאבי הטבע של ישראל במזרח הים התיכון
  • מיצוי הזדמנויות מקומיות להובלה בתחום המדע והטכנולוגיה הימית הבינלאומית

המרכז למחקר ים התיכון של ישראל מוביל את המדינה קדימה דרך מחקר ושיתופי פעולה.

אחת ממטרות המרכז להוות גוף המאגד את כלל מחקרי הים התיכון בישראל. לשם כך, נעשה דיווח שנתי לות"ת אודות המחקרים הפעילים בים התיכון בחלוקה למוסדות השותפים. פעילויות המחקר של המרכז מתפרשות על פני ספקטרום רחב בתחום מדעי הים ועיקרו חקר ים עמוק וכוללות אקולוגיה, אוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקאלית וביולוגית, איכטיולוגיה, ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולארית, שינויי אקליים, וטוקסיקולוגיה ועוד.
המרכז סייע לממן כ-8 פרויקטים מחקריים, באמצעות קול קורא תשע"ט, במטרה לעודד מחקר ימי מתקדם של חוקרים ישראלים בים התיכון, ולהנגיש את תשתיות המחקר הנדרשות לקיום המחקרים. במחקרים אלו נעשה שימוש בתשתיות הימיות שנרכשו בסיוע המרכז. המחקרים הינם פרי שיתוף פעולה בין לפחות שלושה מוסדות מחקר השותפים במרכז כחלק החזון של המרכז לשיתופי פעולה בין-מוסדיים.

עם הקמת המרכז, נרכשו תשתיות ימיות ומעבדתיות הכרחיות למחקר מדעי מתקדם בים התיכון, באמצעות המימון הראשוני שהתקבל במרכז.  תשתיות אלו פוזרו במוסדות המחקר השותפות למרכז ומסובסדות עבור חוקרי המוסדות השותפים לפעילותם המחקרית כחלק מהסכם הרכישה.

הכלים הימיים הכבדים שנרכשו עבור חקר ים עמוק הינם:

הרכב התת ימי "יונה" – ROV (Remotely Operated Vehicle) המשמש למחקר קרקעית הים. גודלו ומנועיו החזקים מאפשרים עבודה בעומק רב, עד 3000 מטר מתחת למים. הרכב נושא מצלמות וידאו, תאורה, מכשירי ניווט וזרוע הידראולית הנשלטת על ידי המפעיל בספינת האם. באמצעות הזרוע ניתן להניח מכשירים מדעיים על הקרקעית או לאסוף דגימות שונות לטובת מחקר ביולוגי או גיאולוגי. בשנת 2021 הופעל בים 5 ימים, והממצאים שהתגלו בהפלגות אלו פורסמו בהרחבה בתקשורת.

הרכב התת ימי "סנפיר" – AUV (Autonomous Underwater Vehicle) המשמש למיפוי קרקעית הים בעומק רב. הוא מסוגל לרדת לעומק של עד 3000 מטרים מתחת לפני המים, ולמפות בפירוט רב את הקרקעית במגוון אמצעים אקוסטיים וכן בעזרת מצלמות. סונאר ה-SAS שמותקן עליו מספק פלט ברזולוציה של 3 ס"מ, ומסוגל לכסות עד 2 קמ"ר בשעה. מצברי הרכב מאפשרים משימות עד לאורך של 24 שעות. הרכב מושק מספינת אם באמצעות מנוף וצולל למשימתו באופן עצמאי, ללא פיקוד מרחוק. בתום המשימה הוא נאסף והמידע שאסף מועבר למדענים שתכננו את הסקר.

Ocean Glider  – זהו כלי אוטונומי: הוא נוסע בים ללא עזרה אנושית. הוא מתוכנת מראש עם נקודות ציון לנסיעה ולאחר מכן חופשי לאיסוף נתוני אוקיינוס במשך ימים, שבועות או חודשים. חיישנים שונים המורכבים על הרחפן אוספים סוגים שונים של נתונים. הגליידר מצויד בחיישן אקוסטי כדי להאזין ולהקליט רעשים שמשמיעים דגים והמגוון הימי.
לאחר איסוף נתונים למשך פרק זמן שהוגדר, הוא מסיים את משימתו ועולה על פני השטח
ומשדר את מיקומו כך שצוות החוקרים יכולים לאסוף אותו.

תכנית ההוראה במרכז מתקיימת ככל שניתן תקציבית ומטרותיה הינן:

1. חשיפה ועידוד סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון להמשיך בלימודי-ים לתארים מתקדמים.

2. עידוד סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים הנוגעים למחקרי ים-תיכון ע"י מלגות הצטיינות למחקרם, סדנאות ממוקדות ואינטרדיסיפלינריות בארץ, קורסי העשרה בחו"ל, הפלגות לימודיות בים תיכון.

המרכז שואף, כחלק מחזונו, לאפשר גישה לידע מדעי איכותי לקהילה ועל כן, נעשים שיתופי פעולה עם ארגונים ירוקים ומוסדות פורמליים ובלתי פורמליים. במסגרת שיתופי פעולה אלו נעשו למשל: הרצאות, תערכות סרטוני מחקר מדעיים במוזיאון הימי הלאומי ועוד.

בנוסף לכך, המרכז שיתף פעולה מול גורמיים ממלכתיים מקומיים כגון המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים, משרד המדע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוד. וכן שיתופי פעולה בינלאומיים הנוגעים לים התיכון מול מדינות באגן הים התיכון, תכנית האו"ם THE OCEAN DECADE 2021-2030 UN