לאור הפיתוח המואץ בשנים האחרונות באזור המים הכלכליים  של ישראל בים התיכון (בעיקר מתקני הגז), כמו גם בקו החוף והים הרדוד (לדוגמא: מתקני התפלה; אסדת לוויתן), ולאור הרגישות האקולוגית הרבה של האגן הימי שלחופי ישראל (אגן הלבנט) לפעילויות אלה ולשינויי האקלים, התחזק הצורך בפעילות מחקרית מקפת ורציפה, המשלבת תחומי דעת שונים וחוקרים ממוסדות ודיסציפלינות שונות. הפעילויות המתבצעות כיום במרחב הימי של ישראל, שגדול משטחה היבשתי של מדינת ישראל, ובכלל אגן הלבנט, טומנות הזדמנויות רבות לעתידה הכלכלי ולשירותים החברתיים של מדינת ישראל, אך גם מציבות בפניה אתגרים חסרי תקדים אשר מחייבים בראש ובראשונה פיתוח מומחיות מקומית לצורך התמודדות עם מגוון ההשלכות המדעיות, הכלכליות, החברתיות, הסביבתיות והביטחוניות אשר הפיתוח הימי טומן בחובו. את הניסיון והידע שנרכשים בהתמודדות עם האתגרים המקומיים באזור הימי של ישראל ניתן למנף לפיתוחים מדעיים טכנולוגיים חדשים בעלי משמעות גלובלית.

לצורך כך הוקם בשנת 2012 המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, המובל על ידי אוניברסיטת חיפה והמאגד כיום את חוקרי הים התיכון בשבעה אוניברסיטאות המחקר בישראל, שתי מכללות (רופין והבינתחומי הרצליה), ושלושה מכוני מחקר לאומיים (המכון לחקר ימים ואגמים, מכון ויצמן למדע והמכון הגיאולוגי). המרכז קיבל מימון ראשוני לצורך הקמת ורכישת תשתיות מהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), כשבמקביל המכון לחקר ימים ואגמים קיבל סיוע ממשרד האנרגיה לרכישת ספינת מחקר בעלת מכשור ויכולות מתקדמות (בת גלים). התקציב מות״ת הושקע בעיקרו ברכישת והקמת תשתיות הכרחיות למחקר מדעי מתקדם בים התיכון, כולל תחנות מחקר בים הרדוד והעמוק (כמו ה- DeepLev), 3 מכשירים אוטונומיים למחקר אוקיינוגרפי (גליידרים), מכשיר אוטונומי נוסף מסוגautonomous underwater vehicle  (AUV), רכב תת-ימי remotely operated vehicle (ROV) הצולל לעומק 3000 מ' ושלל מכשירים אנליטיים. כמו כן, החל ניטור לאומי בים העמוק במסגרת החלטת ממשלה מדצמבר 2018 ומשרד האנרגיה פתח בפרויקט הערכת סיכונים גיאולוגיים לתשתיות המונחות על קרקעית הים בהתאם לדו"ח מבקר המדינה. פעילויות אלה נתנו דחיפה משמעותית לעבודה בים העמוק ואפשרו שלל מחקרים בים התיכון, כולל הערכת סיכונים, מעקב אחר זרמים וקצבי ערבוב בין ים רדוד לעמוק, שינוע חומר אורגני ואחר מפני הים לקרקעית הים העמוק, ידע מפורט על גלים בים העמוק, הערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית הימית והניבו פרסומים ראשונים ייחודיים לאגן הלבנט. מימון חד פעמי לשנת תש"פ בסך 1.5 מש"ח סייע רבות בתחזוקת המכשירים והפעלתם. השקעות ראשוניות אלו שינו משמעותית את פוטנציאל המחקר האוקיינוגרפי באגן הלבנט שבמזרח הים התיכון. 

ים נקי ובריא הוא אינטרס לאומי המבטיח בין השאר את עתיד הביטחון התזונתי במדינה (חקלאות ימית/מקורות חלבון) וחלק משמעותי ממי השתייה שלה. כיום מחקרי  החקלאות הימית – מתבצעים ברובם באילת במסגרת מלח"י ובקמפוס מכמורת של המרכז האקדמי רופין. אנו קוראים להרחבת המחקר בים התיכון תוך התייחסות לכלכלה כחולה וצמיחה כחולה בראייה ארוכת טווח. ללא מחקר מקיף ועמוק – לא נוכל להתמודד עם פיתוח חיוני בקנה מידה גדול ללא סיכון אמיתי של חופינו ועתידנו. אנו חייבים להכשיר במהירות רבה מדענים ואנשי מקצוע שיוכלו להתמודד עם אתגרי העתיד: במשרדי הממשלה, באקדמיה, ובעולם העסקי – כל זה מוטל לפתחינו. נושא נוסף ומרכזי הנדרש לביצוע האתגרים האלה הוא פיתוח תחום ההנדסה הימית על תחומיה השונים שם יש לישראל אפשרות להוביל באיכות מחקרית יוצאת דופן וכמובן תוצרי המשנה לתעשייה, לרפואה ולמערכת הביטחון.

לאור זאת, ובשל היות ים תיכון משאב אסטרטגי חשוב של מדינת ישראל כיום, יש דחיפות רבה וצורך אמיתי לגייס ולהקצות משאבים לפעילות המחקרית בים תיכון, כמו גם לייעל את הפעילות על ידי שיתופי פעולה בין מוסדות המחקר, וביניהם לבין התעשייה ובעלי עניין אחרים הפועלים בשטח. אנו מאמינים שחיוני להגביר את המאמץ המדינתי להמשך ולהרחבת פעילותו של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון ולא רק לעניין חקר הים העמוק – המחקר בים התיכון דרוש בכל המרחב והעומקים ובכל האספקטים המשפיעים על רווחת האדם ובריאות הים. בנוסף, יש לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים כדוגמת אלה שנעשו בשלוש השנים האחרונות של פעילות מרסי יחד עם הקפריסאים, היוונים, האיטלקים, הצרפתים, הטורקים והאמריקאים. מטבע הדברים, אנו רואים בות"ת את הגורם העיקרי, היכול להקצות משאבים ולקדם מחקר ומצוינות מדעית במדעי הים במדינת ישראל, שיוכלו גם לשמש מנוע צמיחה לישראל שלאחר משבר הקורונה. לאור זאת, אנו מבקשים המשך תמיכת ות"ת בפעילותו של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון.

באמצעות מימון קבוע יוכל המרכז הישראלי לחקר הים התיכון להמשיך לממש את פוטנציאל המחקר האוקיינוגרפי, ולהעניק בית לקהילת החוקרים, לקידום מצוינות מדעית ולדור העתיד בים התיכון.   

ככלל, המרכז יפעל להרחבת היקף הפעילות המחקרית וההוראה בים התיכון תוך איגום משאבים וייעול השימוש בתשתיות מחקר ימיות; השקעה בתשתיות נדרשות חדשות; אחזקת תשתיות קיימות, עידוד שיתופי פעולה בין מוסדיים ורב-תחומיים; קשר ושת"פ עם מוסדות וארגונים בינלאומיים ומוקד לקשרי אקדמיה-תעשיה. המרכז יפעל לחיזוק ההוראה בתחום מדעי הים ככלל ומדעי הים התיכון בפרט, באמצעות:

1. קורסים ייעודיים על ידי מומחים מהמוסדות השותפים וממכונים אוקיינוגרפיים מחוץ לישראל,
2. מלגות מחקר לתלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים,
3. עידוד ותקצוב חילופי סטודנטים עם מכונים אוקיינוגרפיים בעולם,
4. השתלמויות והכשרה מקצועית על התשתיות הימיות – כולל עידוד השתתפות בכנסים וסדנאות מקצועיות בחו"ל,
5. הפלגות מחקר לסטודנטים, במטרה לעודד ולתגבר הצטרפות תלמידים לתארים מתקדמים למחקר הים התיכון.

עם הגידול העתידי בפעילות המרכז, מחקרית והוראתית, תבחן הוועדה המדעית את הצורך בהקמת שלד פיסי ואדמיניסטרטיבי עצמאי. מרחב פיסי משותף צמוד ים זה עשוי לשרת גם את הפן הבינלאומי של מרסי ויאפשר האצה של שת"פ עם גורמי חוץ ופנים. בהתאם לגידול בפעילות המרכז, תדון הועדה המדעית בצרכים ובהקצאת המשאבים הנדרשת.