מן התקשורת
מחקר חדש הבוחן את השפעתם של מיני דגים פולשים על חברת הדגים הים תיכונית
בהשתתפות זוכה מלגה תשפ"א מטעם המרכז, הדוקטורנט המצטיין שחר חייקין מאוניברסיטת ת"א.
דיווחים על מינים פולשים עולים בשכיחותם ומתפזרים על פני אזורים רבים בעולם, עם זאת, ההשפעה האקולוגית שלהם על הסביבה המארחת לרב אינה ידועה או ספקולטיבית במידה מסוימת. במחקר זה בחנו את השפעתו של המין הפולש, הלגינון מארך (Lagocephalus sceleratus), ומצאנו שנוכחותו משנה את התנהגותם של מיני דגים פולשים אחרים ומורידה את שכיחותם באזור בו הוא נמצא. מנגד הופתענו לגלות שהמינים המקומיים אינם משנים את התנהגותם לאור נוכחתו ועל פי ממוצע אף לא משנים את שכיחותם. שיערנו כי ייתכן והמינים המקומיים "נאיבים" לנוכחותו בשל חוסר היכרות מקדימה אך ניתוח תכני קיבות מצא כי אותו מין פולש ניזון בעיקר ממינים פולשים ולכן ייתכן שמידת השפעתו על החברה המקומית עשויה להיות נמוכה מן הצפוי. מחקר זה מלמד אותנו שמינים פולשים וידועים לשימצה (עם נזק כלכלי עבור תעשיית הדייג והיותו רעיל ביותר) לא בהכרח בעלי השפעה שלילית על חברת החי המקומית. יתרה מזאת, ייתכן ואף תהיה להם השפעה ממתנת על מינים פולשים אחרים.המחקר בוצע יחד עם גיא דה-בר (פרויקטנט בשנה ג' לתואר ראשון במסלול לאקולוגיה בפקולטה למדעי החיים), ניצן יצחק (מאסטרנט מבית הספר לזאולוגיה), דר' ניר שטרן (חקר ימים ואגמים) והמנחה שלי, פרופ' יונתן בלמקר.
צילום: שחר חייקין
בתוך חמש שנים, אוכלוסיית הדולפין המצוי בחופי ישראל הצטמצמה ב-40%!
25/11/22 הארץ, צפריר רינת
לפי מחקר שפורסם בשבוע שעבר, אוכלוסיית הדולפינים המצויים בחופי הים התיכון של ישראל מונה ככל הנראה פחות מעשרים פרטים. לפי ההערכות, אם ימשיכו המגמות הפוגעות בהם – המין עלול להיכחד מהאזור עד סוף העשור היתרונות ההגנתיים שלה הולכים ופוחתים, וכמות הדגים שחיים סמוך לגבול השמורה מצטמצמת באופן משמעותי. זאת, בעיקר בשל לחץ דיג אינטנסיבי מחוץ לגבולות השמורה, ולעיתים גם בשל דיג לא-חוקי שמנצל את הסימון המוגבל של גבולות השמורות הימיות.
צילום: ד"ר אביעד שיינין, תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה ועמותת דלפיס
יש דגים בשוליים? הסכנה סמוך לשמורות הטבע בים
7/10/22 Ynet
במחקר שערכה ופורסם אשתקד בכתב העת Nature Ecology & Evolution, שרה אוחיון, ניתחה מחקרי שדה מרחבי העולם שהתחשבו בתכונות המרחביות של השמורה הימית, וגילתה שבדומה לשמורות טבע יבשתיות, גם בשמורות הטבע הימיות ברחבי העולם מתקיים אפקט שוליים: ככל שמתרחקים מליבת השמורה, היתרונות ההגנתיים שלה הולכים ופוחתים, וכמות הדגים שחיים סמוך לגבול השמורה מצטמצמת באופן משמעותי. זאת, בעיקר בשל לחץ דיג אינטנסיבי מחוץ לגבולות השמורה, ולעיתים גם בשל דיג לא-חוקי שמנצל את הסימון המוגבל של גבולות השמורות הימיות.
המרכז העניק מלגת מימון עבור השתתפות הדוקטורנטית שרה אוחיון.
ממצאים מדאיגים: חופי ישראל מזוהמים ברמה שמסכנת את בריאות הרוחצים
23/09/22
שטח ייחודי מול פלמחים הוכרז כשמורת טבע
22/09/22
שמורת "גלישת/הפרעת פלמחים" הוכרז כ- Hope Spot הראשון בישראל מטעם Mission Blue
12/07/22
מקרי המוות מתקיפות כריש בים האדום: "אירוע מאוד חריג"
04/07/22| YNET | אלכסנדרה לוקש
שתי הנשים שמתו מתקיפת כריש במצרים גרמו לחשש רב בקרב רבים. ד"ר זיו צמח שמיר,חוקר כרישים והתנהגות בעלי חיים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, הסביר: "תקיפות כרישים הן באופן כללי מאוד חריגות, ובטח תקיפות קטלניות וכל כך קרוב לחוף". ישראלי ששהה באזור: "שמעו אמבולנסים, ותחילה חשבו שמדובר בפיגוע"
צילום: חגי נתיב
מתברר שמול חופי ישראל חיה להקת לווייתנים שלא ידענו על קיומה
01/06/22| הארץ | נטע אחיטוב
"פעם חשבו שזה יקרה כשאנחנו כבר נמות, אבל לא - זה יקרה הרבה יותר מהר"
29/04/22| דה-מרקר | רותם שטרקמן
תיעוד נדיר: מדענים זיהו להקה של 8 לוויתני ראשתן מול חופי חיפה
13/04/22| N12 | עדי זריפי
מחקר: קיפודי ים חיו בכדור הארץ כבר לפני כ-300 מיליון שנה
07/04/22| YNET
חוקרים, בין היתר מאוניברסיטת תל אביב, מצאו כי קיפודי הים הופיעו על פני כדור הארץ כ-50 מיליון שנה לפני המועד שמדענים סברו עד כה. עוד נמצא כי הם שרדו גם את אירוע ההכחדה הענק, שאירע לפני כ-250 מיליון שנה.
מחקר הנרחב השתתף ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. כמו כן השתתפו חוקרים ממגוון מוסדות מחקר בארה"ב, אנגליה, צ'ילה ואוסטריה. המאמר פורסם בכתב העת eLife.
צילום: אוניברסיטת תל אביב
תיעוד נדיר: כריש פטישן כד חרטום מול חופי אשדוד
28/3/22| YNET
תיעוד נדיר: דג שמש בשמורת טבע ימית באזור אשדוד
1/4/22| YNET
מנהל מרחב ים מרכז ביחידה הימית ברשות הטבע והגנים תיעד את דג שמש מגובשש בשמורת הטבע הימית ים אבטח. "הופתעתי לראות לראשונה בחיי דג שמש עצום!", סיפר מנהל המרחב
מחקר: עיור החופים הורס את המקצב הביולוגי העדין של האלמוגים
28/3/22| YNET
פרופ' אורן לוי נציג בועדה המדעית במרכז, מאוניברסיטת בר-אילן, שעקב במשך שנה יחד עם חוקרים נוספים אחר השפעת תהליכי העיור באילת על האלמוגים, אמר: "על פני השטח האלמוגים נראים בריאים, אבל כשמסתכלים עמוק יותר מהעין הבלתי מזוינת, ראינו את ההשפעה החזקה של העיור"
קרדיט צילום: דוברות בר אילן
קול קורא להגשת חומרים ומידע עבור Newsletter של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
כל העדכונים החמים על הקהילה המדעית בים התיכון במקום אחד!
הגשה עד 25.3.22
לפרטים נוספים: Merci@univ.haifa.ac.il
יופי הולך ונעלם: זה הנזק שנגרם לאלמוגים בים התיכון כתוצאה ממשבר האקלים
21/1/22| ישראל היום| עדן רונן
מחקר חדש מגלה כי עליות קיצוניות בטמפרטורות המים, הנגרמות כתוצאה משינויי האקלים, מביאות להכחדה של אלמוגים בים התיכון • במקרים מסוימים אוכלוסיית האלמוגים הצטמצמה בכ-80-90% • אחד החוקרים: "הנתונים מדאיגים ומצביעים על כך למשבר יש השלכות ברורות על הנופים התת ימיים"
ארכיון
כנס האקדמיה הלאומית למדעים לכבוד פרופ' צבי בן אברהם בהגיעו לגבורות
16/12/21
נושא הכנס: תהליכים טקטוניים באזורנו והשפעתם על האדם.
החיים הסודיים של הכרישים: דני קושמרו במסע אל המצולות
דני קושמרו|אולפן שישי| פורסם 26/11/21
סקר ROV במסגרת פרויקט המחקר Seafloor Hydrocarbon Seeps in the Southeastern Mediterranean Sea. ההפלגה נערכה בהובלת החוקרים ד"ר איציק מקובסקי (אוני' חיפה) וד"ר מקסים רובין-בלום (חיא"ל) ביחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל והמכון הגאולוגי ובשותפות עם חוקרים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברמן בגרמניה. המחקר נתמך במימון המרכז מתקציבי ות"ת תשע"ט, ביחד עם מימון משולב מהמוסדות השותפים, ה ISF ומשרד האנרגיה, ומהווה אבן דרך משמעותית בפיתוח מחקר ימי מודרני ופורץ גבולות בישראל.
כיצד ומתי התפצל הים התיכון? המדוזה המצויה מציעה תשובה דרמטית
הארץ |01.09.21 | גדעון לב
שינויים גנטים שמצאו חוקרים ישראלים באותו מין של מדוזה באזורים שונים בים התיכון מחזקים את הסברה כי הוא התפצל לשני אגנים נפרדים לפני 4.5 מיליון שנה.החוקרים, ד"ר גור מזרחי, מר אלי שמש ופרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, יחד עם תלמידת המחקר אביה מזרחי ממכון ויצמן, ערכו בדיקות גנטיות לפריטים של המדוזה המצויה (Rhizostoma pulmo) באזור ישראל, והשוו אותן לנתונים גנטיים של פריטים מכל רחבי הים התיכון.
צילום: ד"ר גור מזרחי
מה חשוב יותר, נפט או מי שתייה?
ynet |02.08.21 | פרופ' עידו בר זאב, ד"ר אייל רהב, פרופ' אילנה ברמן פרנק, פרופ' אריאל קושמרו, ד"ר עדי לוי ופרופ' ג’ק גילרון, זווית|09.10.21 |
דעה: הסכם העברת הנפט מהמפרץ הפרסי עלול להוביל להתרחשותן של דליפות נפט רחבות היקף – וכך לפגוע בהתפלה, מקור מי השתייה העיקרי של ישראל. מה צריך לעשות כדי שימשיכו להיות לנו מים בברז?
מחקר: דיג יתר ולחצים אנושיים אחרים גורמים לפגיעה קשה בשמורות ימיות
ynet |02.08.21 | 08:11
המחקר נעשה ע"י תלמידת דוקטורנט, שרה אוחיון, שקיבלה מהמרכז מלגה עבור עידוד מחקרי ים תיכון בתשפ"א, במעבדתו של פרופ' יוני בלמקר, שהינו חבר נציג אוניברסיטת ת"א במרכז שלנו. (צילום: ד"ר שבי רוטמן)
כשהים טובע: הסכנות מעליית מפלס פני הים בחופי ישראל
Ynet |יהונתן שר, זווית.|30.07.21
מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה. המחקר התבצע במעבדת רילוב בהובלת פרופ' גיל רילוב, חוקר במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של חקר ימים לאגמים לישראל ובחוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה.
האם המס על כלים חד-פעמיים יפחית את הצריכה?
TheMarker | הדר קנה.|21.7.21
באקדמיה טוענים שכדאי לנסות להוזיל מוצרים מתכלים: ד"ר שירי צמח שמיר, חברת הועדה המדעית וההוראה במרכז וראש תחום קיימות-כלכלה, בבית הספר לקיימות, הבינתחומי הרצליה עונה
"לא מכירים ריכוז כזה בשום מקום" | תגלית תת-ימית: מאות כרישים ונביעות ייחודיות מול חופי ישראל
המהדורה המרכזית חדשות 12|גיא ורון| 23.06.21
הצצה נדירה: בעומק קילומטר ובחושך מוחלט בים התיכון, לא מאוד רחוק מחופי מרכז הארץ – נחשפה תגלית ימית נדירה בעזרת רובוט תת-ימי שפועל כמה ימים בשנה • כתבה על פרויקט מחקר, המומן בסיוע המרכז ומשותף לצוות חוקרים מ-3 המוסדות: אוניברסיטת חיפה, חיא"ל, אוניברסיטת בן גוריון .
הכירו את עובדי הארכיון הזעירים של כדור הארץ
גלובס| גלי וינרב| 24.04.21
פרופ' סיגל אברמוביץ', חברת ועדה מדעית במרכז, מאוניברסיטת בן גוריון, גילתה שאנחנו יכולים לגייס אותם גם למלחמה בזיהומים סביבתיים
"אירוע הזפת: תמרור אזהרה למה שיכול היה לקרות אילו היה מדובר באירוע גדול"
גלובס| שני אשכנזי|26.02.2021
פרופ' ברק חרות, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים וחבר הועדה המדעית של המרכז הישראלי לחקר הים התיכון מסביר (צילום: יואב סדן)
הזיהום בחופים מזכיר: ישראל אינה ערוכה לאסון הגדול באמת שעלול להתרחש
הארץ| צפריר רינת|22.02.2021
בישראל ישנם כמה מומחים החוקרים הפעלת מערכת רדארים שיכולים לעקוב אחר גלים וזרמי הים. הנתונים שהם מספקים מאפשרים מעקב אחר התקדמות הזיהום — ויכולים לסייע גם לאתר את מקורו. אף שהטכנולוגיה קיימת, עד עתה לא אושרה תוכנית שתאפשר הקמת מערך כזה. "הצענו למשרדי הממשלה להפעיל מערכת רדארים המאפשרים מעקב עד למרחק של מאה קילומטרים", אומר פרופ' חזי גילדור, חבר ועדה המדעית, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית
צילום איגוד ערים שרון
הזיהום בחופי ישראל: "ישפיע בוודאות על איכות מי השתייה שלנו"
הארץ| צפריר רינת|22.02.2021
פרופ' אילנה ברמן פרנק, יו"ר ועדת הוראה וחברת ועדה מדעית במרכז, ראשת בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הסבירה על ההשלכות של דליפת הזפת הרחבה בחופי ישראל • "יש מערך חירום לאומי אבל הוא לא מוכן – זה מחדל" • היא הזהירה: "הזיהום מתפרק לחומרים שמשמפיעים על מארג המזון לשנים ארוכות"
מחקר: צדפות פולשות השתלטו על השטח שמול חופי ישראל. זה לא בהכרח רע
19/2/21| הארץ| צפריר רינת
מיני צדפות שהגיעו לים התיכון דרך תעלת סואץ דחקו לגמרי את המינים המקומיים. לפי מחקר, המינים הפולשים מנקים את מי הים ופולטים חומרים שתורמים לתזונה של בעלי חיים ימיים אחרים. בארבע השנים האחרונות עורכת טל עמית מקמפוס מכמורת של הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין מחקר, שבו היא עוקבת אחד הצדפות בתוך המים. המחקר, שבו שותפה גם רשות הטבע והגנים, נערך בהנחיית פרופ' גיתי יהל מרופין ופרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב.
צילום: רועי דגה
מחקר: המגוון הביולוגי של רכיכות מול חופי ישראל קרס בעשורים האחרונים ב-90%
כלכליסט| עומרי כביר |21.01.2021
מדובר באובדן המינים הימי הנרחב ביותר מסוג זה שזוהה בעולם, שמקורו ככל הנראה בעיקר בשינויי אקלים – כך לפי המחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the Royal Society B. אחד מהמשתתפים במחקר, פרופ' גיל רילוב: "זהות מין הרכיכות חשובה, כי זה משפיע על המערכת האקולוגית"
250 מדענים: לעצור את ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע נפט
כלכליסט| שני אשכנזי |13.01.2021
העברת הנפט מאזור המפרץ הפרסי למדינות באזור אגן הים התיכון דרך ישראל, צפויה להכניס לקצא"א כ-700 מיליון דולר בשמונה שנים • המדענים מתראים כי זליגה של נפט תפגע בשוניות האלמוגים באזור – שהן מהעמידות ומהמפוארות בעולם
סודות ממצולות הים: הקונכיות שיגלו מה מצב הזיהום
Ynet| אילנה קוריאל|6.1.2021
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק ויעיל למדידת הזיהום התעשייתי בחופי הים. בנוסף הם יאפשרו לזהות מראש אזורים המתקרבים לרמות זיהום מסוכנות.
פרופ' סיגל אברמוביץ' חברת ועדה המדעית במרכז וסגל מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציעה כלי יעיל למדידת רמות הזיהום בים באמצעות מיקרואורגניזם ימי, הנקרא פורמיניפרה.
ראש המרכז, פרופ' דני צ'רנוב התראיין בתכנית העולם היום
ערוץ כאן 11|מואב ורדי| 21.2.21
"אלו מי השתיה שלנו אנחנו שוכחים אולי, זה לא רק הטבע זה מאגר המים הגדול ביותר במדינת ישראל, אם לא נשמור עליו מכל משמר אוי ואבוי.." ראש המרכז שלנו, פרופ' דני צ'רנוב הופיע אצל מואב ורדי (ממש בפתיחת התכנית), ותיאר את האיומים שיכולים לקרות באירוע הזה אל מול ארועי עבר בעולם.
פרופ' דני צ'רנוב, ראש המרכז, בתכנית "העולם היום"
ערוץ כאן 11| מואב ורדי | 16.09.20
מה מסתתר בקרקעית הים במים הכלכליים של ישראל?
YNET| 19.02.20
המפה התת ימית הראשונה של ישראל מגלה: נהרות ענק, שברים גיאולוגים ואזורים רבים שבהם פיסות שלמות של קרקעית הים נעות עקב חוסר יציבות. פרויקט המיפוי נמשך 15 שנה. מחקר חדש, המשותף למכון לחקר ימים ואגמים לישראל, המכון הגיאולוגי ואוניברסיטת חיפה, חושף לראשונה את מבנה קרקעית הים התיכון בשטחם המלא של המים הכלכליים של ישראל.
CyI and the Mediterranean Sea Research Center of Israel (MERCI) sign Memorandum of Understanding (MoU)
|5.08.19
The Cyprus Institute (CyI) and the Mediterranean Sea Research Center of Israel (MERCI) signed a Memorandum of Understanding (MoU).
With the signing of the MoU, CyI and MERCI will cooperate in common fields of activity to promote and develop marine research in the Eastern Mediterranean, with an emphasis on monitoring and research of the impacts of climate change on the marine environment, on deep sea archaeology, and on monitoring and research examination of the impacts of hydrocarbon exploration and drilling in the Eastern Mediterranean Sea.
Israel Center for Mediterranean Sea Research to Be Headed by U of Haifa
|5.08.19
A consortium of universities, headed by strategically-located University of Haifa, wins tender to establish: National Center for Mediterranean Sea Research. The Israel Center for Mediterranean Sea Research will investigate and research oil and gas extraction, desalination, infrastructure, and more. President of the University of Haifa, Prof. Aaron Ben-Ze’ev: “The sea is a strategic asset for Israel and by developing it the country will achieve economic independence.”
מחקר: הים התיכון צעיר ב-100 מיליון שנה משסברו
YNET | 5.7.18
מחקר חדש של המכון הגיאולוגי, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מעלה כי הים התיכון המזרחי הוא "רק" בן 150 מיליון שנה. המחקר עשוי להשפיע על חיפושי הגז באזורינו. המחקר בוצא ע"י ד"ר עמית שגב מהמכון הגיאולוגי, פרופ' איתן שש מהאוניברסיטה העברית וד"ר אורי שטנר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.
האו"ם: לישראל חשיבות רבה בשמירה על הים התיכון
ישראל היום| דן לביא| 9.6.18
פרסום ראשון • דו"ח סביבתי שפורסם לאחרונה מפרט אודות לא מעט מפגעים, מחדלים ואתגרים בנושא זיהום הים התיכון, אך מנגד מחמיא לישראל ומדגיש כי יש לה חשיבות רבה לשמירה עליו
עוורים בלב ים: מחיר ההזנחה הפושעת של הים התיכון
כלכליסט| |10.03.17
הים התיכון מספק אנרגיה, מזון ומי שתייה לישראל, אך באופן מדהים אף אחד לא טרח עד היום לחקור, למפות ולתעד אותו במידה שתאפשר להגן עליו ועלינו. מסע מעורר חרדה עם החוקר הימי ד"ר דני צ'רנוב למעמקי המשאב האסטרטגי הכי חשוב והכי נסתר של המדינה.
צילום: עמית שעל
תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק
הידען| | 23.11.2017
לאחר פיילוט מוצלח של שנה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל משיקים בימים אלה את התחנה הימית הראשונה לחקר הים העמוק מול חופי ישראל, 50 ק”מ מחיפה. התחנה תאפשר מעקב אחר שינויים סביבתיים בים הפתוח העלולים להיגרם בשל קידוחי הגז בים ואת תפקוד 'המשאבה הביולוגית הימית' בתנאים של התחממות עולמית. הממצאים הראשוניים מעלים אפשרות לשינוע פחמן אורגני למשמורת בקרקעית הים, בהקשר עם פעילות ביולוגית מוגברת, כמו גם עם סופות חורף
צילום: רותם סופר
ביקור רשמי במרכז הישראלי לחקר הים התיכון- האקדמיה הלאומית למדעים
20.11.2016
יום ראשון, י"ט במרחשוון תשע"ז, 20 בנובמבר 2016, התקיים ביקור רשמי של ראשי האקדמיה במתקן לטכנולוגיות לחקר ים עמוק – המרכז הישראלי לחקר הים התיכון בחיפה.
פרויקט THEMO Texas A&M to open $6 million research center in Israel
DAVID WARREN | 14.12.2015
Marine station will be first of its kind in region; ‘They don’t call it “startup nation” for nothing,’ says chancellor
UNIVERSITY OF HAIFA ORDERS SAAB SEAEYE'S MOST POWERFUL ROV
Ocean News
The University says that having no other technological platform like it in Israel, the Leopard will be a key resource for a new deep-sea research centre which opened recently.
The purchase was enabled thanks to the generous support of The Leona M. and Harry B. Helmsley Charitable Trust to the University of Haifa. The ROV will serve the entire marine research community in Israel through the national consortium of universities, colleges and government research institutes called the “Mediterranean-Sea Research Center of Israel” (MERCI).
חוקרי הדגים עושים גלים-סמינר בת שבע דה רוטשילד – מושב הדיג
זווית| איתי ואן ריין | 28.11.2015
במוקד השיח דיג המכמורת הישראלי, ודעות מוחלפות בלהט לגבי איכות הנתונים שהוצגו בהרצאות האחרונות. הסצנה המתוארת התרחשה בסיום מושב שכותרתו "ממשק דיג", שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת כנס בת-שבע דה רוטשילד בניר עציון. בין המרצים שהוזמנו מאוניברסיטאות בעולם בלט פרופ' דניאל פאולי מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, מדען ותיק הנהנה ממעמד של ידוען בקרב חוקרי הדגים בעולם.
מול חופי ישראל: מערכת ניטור שתתריע על זיהום נפט
Ynet | 28.11.2015
המערכת שתותקן בים התיכון הינה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה לאוניברסיטת טקסס A&M. מערכות החיישנים יאספו מידע מגוון מפני הים ומעומקו בנוגע לתנאים האקלימיים, הטמפרטורה והתחממות הים, המליחות, העכירות והזיהום האקוסטי, וגם על דולפינים ומדוזות.
תשובה באקדמיה: מרכז לאומי לחקר הים התיכון יוקם
דה-מרקר| 2013
כל אוניברסיטאות המחקר בארץ מתחרות על הקמתו ■ עלות הפעלת המרכז בשלוש השנים הראשונות תהיה 60 מיליון שקל ■ המל"ג: "האתגרים העצומים שמציבות תגליות הגז, לצד חוסר אקוטי באנשי מקצוע ישראלים ובתשתיות מחקר – הם תמריץ עיקרי להתנעת התחום"
אוניברסיטת חיפה נבחרה להוביל את ההקמה של המרכז לחקר הים התיכון
דה-מרקר|ליאור דטל | 2013
מול ההצעה של חיפה התחרו אוניברסיטת תל אביב בשיתוף מכללת רופין ■ המרכז מוקם כחלק מתוכנית חירום בעקבות קביעה של וועדה בינלאומית כי "תשתיות המחקר והיכולת של ישראל בתחום הגז והנפט מפגרת בלפחות 30 שנה"
קבוצת אוניברסיטאות בהובלת אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז הות”ת להקמת מרכז לאומי לחקר הים, חי פה חדשות חיפה
חי-פה | 23.07.2012
קבוצת אוניברסיטאות בהובלת אוניברסיטת חיפה זכתה במכרז הות”ת להקמת מרכז לאומי לחקר הים, חי פה חדשות חיפה
בצילום: ציוד הסייסמי למיפוי הגיאופיסי מותקן על ספינתת המחקר בת גלים
אוניברסיטת חיפה תוביל הקמת מרכז לאומי לחקר הים
גפן מגזין המושבות | 16.07.2012
הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) קיבלה השבוע את המלצת הוועדה המיוחדת של האקדמיה הלאומית למדעים , והכריזה על הקבוצה בהובלת אוניברסיטת חיפה כזוכה במכרז להקמת המרכז הלאומי לחקר הים. נשיא אונ’ חיפה, הפרופ’ אהרון בן- זאב, אמר: "הים הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ופיתוחו יוביל לעצמאות כלכלית למדינת ישראל".