לוגו אוניברסיטת חיפה
Facebook  
  Merci לוגו

שיתופי פעולה מקומיים

 

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל:

במהלך השנה התקיימו פגישות הן עם המדען הראשי, פרופ' אהוד גזית, והן עם שר המדע, מר יעקב פרי, בנוגע לשיתופי פעולה אפשריים בין המרכז לבין משרד המדע.

עיקרי הנושאים לשיתוף פעולה: העלאת הצורך בהקצאה ייעודית של קרן לימי ים ולתחזוקה שוטפת של הציוד הימי הכבד אשר נרכש במסגרת המרכז, תמיכת משרד המדע ביוזמות בינ"ל כגון הצטרפות לארגונים בינ"ל העוסקים בחקר הים.

 

משרד האנרגיה והמים:

שני מכוני המחקר אשר חברים במרכז, המכון הגיאולוגי וחקר ימים ואגמים לישראל, פועלים תחת משרד האנרגיה והמים.  ספינת המחקר הייעודית לחקר הים התיכון נרכשת באמצעות המשרד, דרך חקר ימים ואגמים לישראל.

בנוסף לאלו, התקיימו לאורך השנה מספר פגישות עם גורמים במשרד האנרגיה, ביניהם ד"ר מיקי גרדוש, ד"ר עינת מגל, ד"ר יהונתן בר-יוסף ועוד. הפגישות עסקו בתכניות לאומיות לניטור הסביבה הימית, לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין המשרד למרכז ועוד. משרד האנרגיה לקח חלק בוועדת ההיגוי של סמינר בת-שבע אשר עסק בתחום פיתוח בתחום הפקת גז ונפט בים התיכון.

 

 

משרד הכלכלה (תמ"ת):

התקיימו מספר פגישות בהובלת סגן המדען הראשי, ד"ר אברהם גרוס. הפגישות עסקו בעיקר בנושא פיתוח תעשייה עתירת ידע על בסיס הגז הטבעי. המשרד תמך בסמינר בת-שבע ובכנס עצמו נידונו ההזדמנויות לקהילה המדעית והתעשייתית בתחום.  כמו כן, ד"ר איציק מקובסקי הוזמן לשאת הרצאה במסגרת הכנס שארגן משרד הכלכלה ומתימו"פ בנושא: "The Oil and Gas Industry: Technical Challenges and Opportunities for the Israeli Technological Industry"

המשרד לנושאים אסטרטגיים:

השר לנושאים אסטרטגיים, ד"ר יובל שטייניץ, כיבד אותנו בנוכחותו בכנס חיפה לחקר הים התיכון ושימש כדובר המסכם של הכנס. לדבריו, מדינת ישראל מתעלמת מאז הקמתה מהים, למרות שהמימד הימי קריטי לקיומנו, הן בפן הביטחוני והן בפן הכלכלי. "העומק האסטרטגי הביטחוני שלנו נמצא בים ועד היום לא השכלנו להבין שעלינו לפתח את העוצמה הימית שלנו", אמר.

בהיבט זה יש לנצל את האגן המזרחי של הים התיכון כעומק אסטרטגי עבור מדינת ישראל. מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון במים הכלכליים של מדינת ישראל לא יתאפשר ללא חקר הים. "אנחנו חייבים להבין את הים, לחקור את הים... עתידנו הכלכלי ועתידנו הביטחוני יהיו תלויים יותר ויותר בעתיד במימד הימי", סיכם.

 

משרד הביטחון, חיל הים ומפא"ת:

בחודשים האחרונים מתגבש קשר הדוק ביותר עם משרד הביטחון בכל הנוגע לרכישת ציוד ימי כבד. כרגע מדובר על מגעים מתקדמים לרכישה משותפת של מכשיר דגל ה- AUV (Autonomous Underwater Vehicle). מדובר על רכב תת-ימי אוטונומי בלתי-מאויש אשר יורד לקרקעית הים עד לעומק של כ- 5 ק"מ. עלותו המוערכת עומדת על כ- 3.5 מיליון דולר וכן התחזוקה והתפעול השוטפים שלו עומדים על עשרות אלפי ₪ ליום עבודה בודד של הכלי. במסגרת המגעים לרכישה משותפת, אנו בונים מנגנון לפי משרד הביטחון יממן חלק ניכר (כמחצית) מעלות המכשיר וכן יתמוך בתחזוקה השוטפת שלו לאורך השנה, ובכלל זה גם הקצאת טכנאים ייעודיים מטעם חיל הים.

כמו כן, אוניברסיטת חיפה פועלת להקמת יחידה לטכנולוגיות ימיות בחיפה, שתתמוך בהחזקת הפעלת ופיתוח כלי המחקר לים העמוק. גם כאן הרעיון הוא של פיתוח משותף יחד עם חיל הים של היחידה.

בהמשך הדרך תידון האפשרות לרכישת מכשירים כבדים נוספים, תוך השתת חלק מהעלויות על משרד הביטחון והבטחה שהמכשירים ייצאו לים כמה שיותר וישרתו נאמנה את כלל הקהילייה המדעית והמחקרית בישראל.

הרעיון הבסיסי הוא שאוניברסיטת חיפה, במסגרת הובלתה את המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, תנהל את היחידה  ותחזיק את כוח האדם, בזמן שחיל הים יהיה לקוח חשוב של שרותיה ויבטיח מימון קבוע תמורת שימוש שנתי מוגדר מראש בכלים והיכולות השונים (בתעריפים של שותף). זה יכלול גם כלים שהחיל ישתתף ברכישתם. שותפות החיל חשובה משום שהוא מסוגל להבטיח דמי שימוש שנתיים בסיסיים שיעזרו להחזיק את המרכז, תוך איגום משאבים ברמה הלאומית. מאידך חשוב שהכלים והמומחיות יהיו זמינים מספיק לענות לצרכי השותפים האקדמיים במרכז. ברם, בתנאי המימון הנוכחי קשה לסמוך על השימוש של השותפים האקדמיים בהחזקת המרכז.